ספסרות היא רכישת כרטיסים בתנאי היצע וביקוש התחלתיים במחיר נמוך, מתוך תקווה כי כאשר יפחת ההיצע, יעלה המחיר, והספסר יוכל למכור את הכרטיס לאנשים הרוצים בהם במחיר גבוה בהרבה מזה שבו נרכשו. המושג מקובל במיוחד בתחום רכישת הכרטיסים להופעות ולאירועי ספורט. 
 
ספסרי כרטיסים רוכשים מראש כמות גדולה של כרטיסים למשחק או אירוע המושך מבקרים רבים, דבר המביא לכך שלא ניתן יהיה להשיג כרטיסים בקופות, אלא רק אצל הספסרים, במחיר גבוה יותר מהמחיר בו הוצעו הכרטיסים בקופות. 

בארה"ב זוכים ספסרי הכרטיסים לכינוי "מקרקפי הכרטיסים". 
בעברית קיבלה התופעה שם מנומס יותר - "ספסרות". מחמיא יותר או פחות, הכוונה היא לאותו אדם שמצליח לשים את ידו על כמות גדולה של כרטיסים לאירועים מבוקשים ולמכור אותם במחירים שגבוהים לעתים במאות אחוזים ממחירם הרשמי, לאוהדים ולמעריצים מיואשים. בישראל הספסרות אינה חוקית: ב-2002 אישרה הכנסת את תיקון 67 לחוק העונשין, שאוסר על ספסרות. על פי החוק, עונשו של מי שעוסק בספסרות יכול להגיע לשלוש שנות מאסר וקנס של עד 226 אלף שקל. גם במדינות רבות בארה"ב ובאירופה הספסרות אסורה או מוגבלת באמצעות חוקים שונים. ואולם זה לא מפריע לה להתקיים באופן גלוי - ברחובות, בסמוך לקופות באירועי ספורט ומופעים גדולים ובאינטרנט. 

מעבר עמוד 

רקע: 

בשנת 2014 יושב ראש הוועדה לפניות הציבור, חברת הכנסת עדי קול, הגישה הצעת חוק לאיסור פרסום על ספסרות, ולהחמרת הענישה על ספסרים לשנת מאסר אחת. ההצעה עלתה במהלך שני דיונים בוועדה לפניות הציבור, אשר עסקו במחירי הכרטיסים למשחקי ליגת העל בכדורגל.  
בדיונים טענה מנהלת הליגה כי המשטרה אינה אוכפת כנדרש את הספסרות במגרשים, וכי התופעה נפוצה בעיקר באתרי האינטרנט, עליהם אין אכיפה כלל. 
אחד האוהדים ציין שבמשחק בו נכח, הוא הפנה את תשומת לבו של שוטר למכירת כרטיסים בספסרות, אך השוטר ענה כי "אין זה מתפקידו". מקרה נוסף שהוצג בדיון הוא של תלונה שהוגשה במשטרה, עם ציון פרטיו של האדם החשוד בספסרות בציון פרטיו האישיים, אולם התיק נסגר על ידי המשטרה בטענה כי מדובר ב"אדם לא ידוע". 
חברת הכנסת עדי קול הביאה 2 הצעות בדיונים: 

• ייאסר פרסום של מכירת כרטיסים (לכל אירוע) במחיר יקר יותר מהמחיר ממנו נקנה. 

• העונש של מי שימכור כרטיס במחיר יקר יותר משנקנה יהיה קנס של עד 226 אלף שקלים ושנת מאסר אחת. 

במקביל עדי קול שלחה לשר לביטחון הפנים מכתב שבו ביקשה להקים צוות במשטרה שמטרתו תהיה לפעול כנגד הספסרות. 
עדי קול גם ביקשה שיהיה סמכות של שוטרים במגרשים כדי לעצור את הספסרים. 
בשל כך שאנשים רבים המשיכו למכור כרטיסים ביקר יותר ושהספסרות לא הפסיקה אז בשנת 2016 חבר הכנסת יואל רזבוזוב הציע הצעה לחוק שעל פיו ייאסר פרסום של הצעות למכירת כרטיסים במחיר שעולה על המחיר בו נקנו, בכל מדיה, כולל באתרי האינטרנט. בנוסף לכך, העונש לספסרים המפעילים רשת של "ספסרות מאורגנת", יוחמר גם הוא לשלוש שנות מאסר, אך בסופו של דבר ההצעה נפסלה על ידי הקואליציה. 
חבר הכנסת יואל רזבוזוב אמר בעקבות כך שההצעה שלו נפסלה שטובת אוהדי הספורט לא עומדת בראש סדר העדיפויות של ממשלת ישראל ושל חברי הקואליציה. רק משיקולים פוליטיים צרים נפסלה הצעת החוק שהייתה יכולה למגר אחת ולתמיד את תופעת הספסרות בישראל. 
רזבוזוב גם הוסיף ששרי הממשלה לא תמכו בהצעה כי הספורט לא מעניין אותם והם לא סופרים בכלל את האוהדים. אבל כשיגיעו הבחירות, שוב השרים יחפשו את אוהדי הספורט להצטלם וללחוץ איתם ידיים. כנראה שממשלת ישראל מעודדת עבריינות כי שוב ראינו כיצד האינטרס הלאומי ננטש. 

מעבר עמוד 

סיכום 

אוהדי כדורגל רבים קונים כרטיסים למשחקי כדורגל במחיר שבו הכרטיס מוצע למכירה אבל בשל כך שיש משחקים עם ביקוש רב, שאליהם קשה להשיג כרטיסים אז חלק מהאוהדים האלה מוכרים את הכרטיס שקנו ביקר יותר (אנשים אלו נקראים ספסרים). 
בשביל לאכוף את התופעה חברת הכנסת, עדי קול, חוקקה חוק בשנת 2014. 
בחוק זה עדי קול הציעה שמי שימשיך בספסרות יענש בקנס של עד 226 אלף שקל. 
היא גם אמרה שמי שיתפס בספסרות יקבל שנת מאסר. 
חוק זה לא עזר ואנשים רבים המשיכו לספסר בכרטיסים, בשל כך בשנת 2016 חבר הכנסת יואל רזבוזוב הציע חוק נוסף שבו העונש של שנת מאסר יוחמר לשלוש שנים מאסר אך הצעה זו נדחתה על ידי הקואליציה. בסופו של דבר חשוב לציין שהניסיונות למנוע את הספסרות כשלו והספסרות מתקיימת בתדירות גבוהה עד היום. 

מעבר עמוד 

ביבליוגרפיה: 

https://www.themarker.com/hblocked?returnTo=https%3A%2F%2Fwww.themarker.com%2Fmarkerweek%2F1.1737787 (Themarker, א. עידו, 22.6.12) https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4596445,00.html  (Ynet, ב.ש.  דוד, 26.11.14) 

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4770312,00.html  ( Ynet, צ. נדב, 24.2.16)